בדיקת פוליגרף נתפסת בעיני רבים כ”מכונת אמת” שמכריעה סכסוך בתוך שעה, אבל בפועל מדובר בכלי מדידה עם יכולות ברורות ומגבלות לא פחות ברורות. מי ששוקל לעבור בדיקה, או לבקש מאדם אחר לעבור אחת, נתקל כמעט תמיד באותן שאלות. התשובות שלהלן נשענות על הניסיון של משרד חקירות אברמסון, בניהולו של החוקר הפרטי אמיר אברמסון, הפועל בתחום מאז 1972 ורשום בבתי המשפט כמומחה לפוליגרף ולתמלול.
מה מודד מכשיר הפוליגרף בפועל?
מכשיר הפוליגרף מודד שינויים פיזיולוגיים בגוף הנבדק בזמן שהוא משיב על שאלות: לחץ דם, קצב נשימה, דופק, הזעה ומוליכות חשמלית של העור. ההנחה שעומדת מאחורי בדיקת פוליגרף היא שאדם אינו מסוגל לשלוט בתגובות הגוף שלו כאשר הוא נשאל על מעורבותו באירוע מסוים. המכשיר מיובא לישראל כמכשיר רפואי, ואת הגרפים שהוא מפיק מפענח הבודק, שהוא זה שמסיק את המסקנות.
לרעיון יש שורשים עתיקים במיוחד. במצרים הקדומה נהגו ללבן להב באש ולהעבירו על לשונו של חשוד. מי שפיו היה יבש מפחד נפגע קשות, ומי שרוקו זרם נכווה קלות בלבד. העיקרון, לפיו הגוף מסגיר את מה שהפה מסתיר, נשאר כמעט ללא שינוי עד היום.
כמה מדויקת בדיקת פוליגרף?
לפי בדיקות שנערכות מעת לעת, שיעור הדיוק של בדיקת פוליגרף עובר את 88 אחוז. עם זאת, הניסיון המעשי מראה שאותו נבדק, שנשאל אותן שאלות בכמה מכונים שונים, עלול לקבל תוצאות סותרות. במצבים כאלה נהוג לפנות למכון שלישי שמשמש כבורר. המסקנה היא שהבדיקה מספקת אינדיקציה מדויקת למדי, אך איכות התוצאה תלויה מאוד באיכות הבודק. מי שמבקש להעמיק בנושא ימצא הרחבה במאגר פוליגרף שאלות ותשובות.
האם תוצאות פוליגרף קבילות בבית משפט?
ככלל, לא. בישראל בדיקת פוליגרף אינה מוכרת כראיה קבילה, אלא אם הצדדים חתמו מראש על הסכם מחייב לקבל את תוצאותיה. שופטים בבתי משפט ודיינים בבתי דין רבניים שולחים לעיתים את הצדדים לבדיקה ביוזמתם, כאשר כל צד מציג גרסה אחרת, ואז, בהסכמת הצדדים, התוצאה מתקבלת. בהליך פלילי לא ניתן להשתמש בתוצאה כראיה, אף שתוצאות של פוליגרף משפטי מוגשות לעיתים לשופט כחומר חסוי.
האם אפשר לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף?
לא. בדיקת פוליגרף נעשית מרצון בלבד, ולפני תחילתה הנבדק חותם על הצהרה שהוא עובר אותה מרצונו הטוב והחופשי. גם מעסיק אינו רשאי לכפות בדיקה על עובדיו, גם כאשר יש לו חשד ממשי.
לכן, מי שמבקש מאדם אחר לעבור בדיקה, בין אם מדובר בעובד, בבן זוג או בשותף עסקי, צריך לקבל את הסכמתו המלאה מראש. בדיקה שנעשית תחת לחץ או כפייה אינה עומדת בתנאי היסוד של התהליך.
באילו מצבים פונים לבדיקת פוליגרף?
השימושים מגוונים יותר ממה שנהוג לחשוב. מעסיקים פונים לבדיקה לפני קבלת עובד לעבודה, כדי למנוע ריגול מסחרי או חבלה, וכן לפני שיבוץ עובד במשרה עם גישה לכספים וחשבונות. בעלי עסקים נעזרים בה לאחר גילוי גניבות, חבלות או חוסרים בקופה הרושמת, וחברות ביטוח משתמשות בה לבדיקת מהימנות של תביעה. בתחום האישי, הבדיקה משמשת לאימות גרסאות בין שני אנשים ולבירור חשדות בין בני זוג בנושא בגידה או קשר רומנטי. יש גם מי שמגיעים לבדיקה חוזרת לאחר שלא קיבלו את תוצאות מכון קודם, וארגונים שמבקשים לאתר מקור של הדלפה.
מי רשאי לבצע בדיקת פוליגרף בישראל?
למעשה, כל אדם. אין בישראל חוק שמסדיר את העיסוק, ולכן גם בוגר של קורס פרטי קצר יכול לפרסם את עצמו כבודק פוליגרף. זו בעיה של ממש, משום שלעיתים תוצאה אחת מכריעה גורלות. ההמלצה המקצועית היא לבחור בודק החבר באיגוד הפוליגרף הישראלי, שבו חברים מרבית אנשי המקצוע הוותיקים בארץ, רבים מהם יוצאי מערכת הביטחון, שירות הביטחון ומשטרת ישראל. איגוד הפוליגרף הממוחשב, שהוקם מאוחר יותר, פתוח לכל בוגר קורס פרטי. אחד מבודקי האיגוד הישראלי מעניק שירות למשרד חקירות אברמסון.
איך בודקים את הבודק לפני שקובעים תור?
לפני הפנייה למכון כדאי לברר מה הניסיון של הבודק והאם שמו מופיע בתוצאות חיפוש בגוגל, האם הוא רשום כמומחה בבית משפט, כמה זמן המכון פועל ומה הרקע המקצועי של מי שעומד בראשו. שאלות חשובות נוספות הן מה המוניטין שלו והאם פורסמו עליו בעבר כתבות שליליות, היכן רכש את הכשרתו, לאיזה איגוד הוא משתייך ומי נמנים על לקוחותיו. קיימים פערי מחיר בין מכונים, אבל הזול אינו בהכרח הטוב, ובתחום שבו תוצאה אחת יכולה לשנות חיים, החיסכון בבודק הוא לרוב החיסכון היקר ביותר.
