מקומונט חיפה והקריות

איך יודעים מה קורה בבית כשאיש מהמשפחה אינו נמצא? שאלות ותשובות על בדיקת מטפלות

משפחות רבות בישראל מפקידות את מי שיקר להן מכל, תינוק בשנותיו הראשונות או הורה מבוגר הזקוק לסיעוד, בידי מטפלת שאף אחד מבני המשפחה אינו רואה בזמן העבודה. התשובה הקצרה לשאלה איך בודקים מטפלת היא שילוב של ערנות לסימנים מוקדמים ושל תיעוד מקצועי ושקט של המתרחש בבית בהיעדר המשפחה. משרד החקירות של אמיר אברמסון, הפועל מאז 1972, מקבל פניות בנושא באופן קבוע. להלן ריכוז התשובות לשאלות הנפוצות ביותר, כפי שהן עולות מניסיון המשרד.

למה כל כך קשה לדעת איך המטפלת מתנהגת בפועל?

הקושי נובע מכך ששתי האוכלוסיות שזקוקות למטפלת הן גם אלה שמתקשות לדווח. תינוקות וילדים צעירים אינם יכולים לתאר מה עבר עליהם, ולעיתים הנזק מתגלה רק שנים אחר כך. הורים מבוגרים שסובלים מירידה בזיכרון, או כאלה שחוששים מהמטפלת, נוטים שלא לספר לילדיהם מה קורה. מנגד, ילדים בוגרים רבים גרים במרחק מההורים ומגיעים לביקור פעם בכמה ימים, בעוד המטפלת, לרוב עובדת זרה ולעיתים כזו שהגיעה דרך הפניה של המוסד לביטוח לאומי, נמצאת עם ההורה רוב שעות היממה.

אילו התנהגויות נחשפו בבדיקות שבוצעו בבתים?

לפי המשרד, ברוב המקרים שבהם הותקנו מצלמות בבית של הורה סיעודי נחשפו התעללות מילולית הכוללת קללות, איומים ולעג, גניבת מזון והרעבה, ובמקרים מסוימים גם מכות ואלימות פיזית. בבדיקות של מטפלות לילדים, המשרד מציין כי התקין מצלמות נסתרות בעשרות בתים ותיעד בין השאר הרעבה, הזנחה, אירוח חברים בזמן השמירה, טלטול, הכאה ונשיכה של ילדים, וכן לעג. עם זאת, המשרד מדגיש שלא כל חשד מתברר כמוצדק, וחלק מהבדיקות מסתיימות בהרגעה של ההורים.

מהי הדרך המקובלת לבדוק מטפלת סיעודית?

התהליך שמתאר המשרד בנוי מארבעה שלבים: פנייה וייעוץ ראשוני כאשר עולה חשד, הסלקה של מצלמות נסתרות בבית ההורה, מעקב מתמשך אחרי התנהלות המטפלת, והצגת הממצאים לבני המשפחה. מי שמחפש פירוט על השירות יכול לקרוא על בדיקת מטפלת סיעודית באתר המשרד. לפי גישת המשרד, כל ילד להורה תלוי שנעזר במטפלת צריך לבדוק את המצב, לא רק כדי להרגיע את המצפון אלא כדי למנוע פגיעה בפועל.

מה כדאי לדעת לפני שבוחרים מטפלת לילד?

המשרד מצביע על כך שהורים רבים אינם מבצעים בדיקה מעמיקה לפני שהם מעסיקים מטפלת. הפניות מגיעות לא פעם דווקא אחרי כתבות טלוויזיה על פגיעה בילדים, כאשר החרדה כבר גבוהה. בהקשר של איך בוחרים מטפלת לילד, ההמלצה המרכזית של המשרד היא מצלמה נסתרת שמתעדת את המטפלת בזמן שההורים מחוץ לבית, שלדבריו היא הדרך הוודאית ביותר לדעת שהילד מקבל טיפול ראוי. המשרד מציין גם שחשיפה של מצלמה על ידי המטפלת עלולה ליצור אי נעימות רבה, ולכן ההתקנה דורשת מיומנות.

האם מותר להתקין מצלמה נסתרת בבית?

כאן נדרשת זהירות. לפי המידע שמפרסם המשרד, צילום של עניינים אינטימיים מוגבל מאוד בחוק הגנת הפרטיות, ובעלות על הנכס אינה מתירה לצלם בן או בת זוג במצבים אינטימיים. המשרד מזכיר פסקי דין שבהם הורשע חוקר שהתקין מצלמה בחדר שינה, ומציין כי גם המתקין וגם מי שהזמין את ההתקנה עלולים לעמוד לדין. ראיה שהושגה תוך הפרת החוק אינה יכולה לשמש בבית המשפט. נקודה חשובה במיוחד נוגעת לשמע: הוספת הקלטת קול למצלמה נחשבת להאזנת סתר, עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר, גם בתוך נכס פרטי. מידע נוסף על ההיבטים האלה מופיע בעמוד מצלמות נסתרות של המשרד.

מה בודק חוקר מנוסה לפני התקנת מצלמה?

לפני ההתקנה נבחנים גובה התקרה וצורתה, הרהיטים והקישוטים שבהם ניתן להסתיר את המצלמה, זמינות חיבור לאינטרנט, מקור החשמל והסיכון להפסקות, ותנאי התאורה לאורך היום והלילה. רוב המצלמות כיום מתחילות להקליט כאשר הן מזהות תנועה או שינוי בטמפרטורת החדר, וחלקן משדרות את התמונה ישירות לטלפון הנייד. יש מצלמות זעירות שמשתלבות בחפצים יומיומיים, אפילו בעט. לפי המשרד, ההתקנה עשויה להימשך כמה שעות, ומומלץ שהבית יהיה ריק בזמן העבודה ושלא לשתף אנשים נוספים בהחלטה.

מתי נכון לפנות לבדיקה?

עמדת המשרד היא שכל חשד, גם קטן, מצדיק התייעצות. המשרד מזכיר שהורים מבוגרים שחוששים מהמטפלת לא תמיד יספרו על כך, ושפעוטות אינם יכולים לספר כלל, ולכן אין טעם לחכות להוכחה מפורשת לפני שבודקים את המצב. המוטו שמלווה את השירות הוא “אם יש ספק, אין ספק”. הייעוץ הראשוני ניתן ללא עלות ובדיסקרטיות, גם בזום, בוואטסאפ או בטלגרם, כך שבני משפחה יכולים להתייעץ עוד לפני שהם מחליטים על צעד כלשהו.