ביום ירושלים, ובזמן שהחטופים הישראלים עדיין מוחזקים בעזה – נערך בקריית ים טקס מרגש במיוחד: חנוכת האנדרטה “המסע”, לזכר בני קהילת יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. בטקס נכח גם שגריר אתיופיה בישראל, טאספיה איטייה, שהקדיש את דבריו לתפילה להשבת החטופים.
“חייבים להחזיר את החטופים הביתה לישראל. אנו מתפללים לשובם במהרה,” אמר השגריר, “את החיים אפשר עוד להציל. אנחנו כאן – ביום ירושלים – מתפללים שהמסע שלהם יושלם ויביא אותם בחזרה לחיק משפחותיהם.”
האנדרטה החדשה, המוצבת בלב קריית ים, היא פרי יצירתו של אמן הרחוב שמעון וונדה (“Shimda”), בן העדה ויליד העיר. היא מתארת באופן אמנותי את מסע ההקרבה והחלום של יהדות אתיופיה לציון – מסע שגבה אלפי קורבנות אך גם חולל ניסים של שייכות והגשמה. “עבור יהודי אתיופיה, ירושלים לא הייתה רק מקום על המפה – היא הייתה חלום של דורות,” אמר וונדה, שחזר לאחרונה לעיר ילדותו, ויצר את הפסל בהתנדבות מלאה.
וונדה, שכבר זכה להכרה עולמית לאחר שעבודותיו זכו לפרסום בליגת ה־NBA, מוכר גם בזכות ציורי הקיר הגדולים של מייקל ג’ורדן וקובי בראיינט בבית הספר לוינסון בעיר. לדבריו, “המסע של קהילתנו עדיין נמשך. ואנחנו – עדיין ממתינים לשובם של חטופינו. כל דור נושא את הסיפור, והאנדרטה הזו היא תזכורת – לא רק למה שהיה, אלא למה שעוד יש להשלים.”
גשר בין עמים – וסמל לתקווה משותפת
שגריר אתיופיה בישראל, שהתארח בטקס לצד בני משפחות, נציגי קהילה, אמנים, תלמידים ובני נוער, סיפר כי עבורו מדובר ברגע מרגש במיוחד. “הזיכרון של בני הקהילה לא שייך רק לעדה,” אמר, “זהו חלק מהנרטיב של העם היהודי כולו. האנדרטה הזו – מעבר לחשיבותה ההיסטורית – היא גם סמל לחיבור בין מדינות, לעבר משותף, ותקווה לעתיד משותף.”
במהלך הטקס העניק ראש עיריית קריית ים, דוד אבן צור, דגם מוקטן של האנדרטה לשגריר אתיופיה. “בזמן שהלב שלנו עם החטופים, הנצחנו הערב את סיפור המסע של יהדות אתיופיה – סיפור של הקרבה, של אמונה, ושל עקשנות יהודית,” אמר.
“דווקא עכשיו, כשאנחנו נלחמים על הבית, חשוב לזכור גם את אלה שלא ויתרו על החלום להגיע אליו.”
אבן צור הודה לכלל הגורמים שסייעו להקמת האנדרטה – בהם חבר המועצה לשעבר ראובן מששה, שהיה שותף לרעיון, חבר המועצה שלומי קדוש, ועובדי עירייה ממחלקות הקליטה, הרווחה, ההנדסה והתחזוקה, שלדבריו “פשוט התגייסו מכל הלב.”
היחסים עם אתיופיה – עוגן יציב בתקופה סוערת
על רקע הלחימה המתמשכת וגלי הביקורת כלפי ישראל בזירה הבינלאומית – היחסים בין אתיופיה לישראל נותרו יציבים. מדינות רבות ביבשת האפריקאית בחרו להתבטא בעד או נגד פעולות ישראל בעזה, אך אתיופיה נותרה שותפה דיפלומטית מהותית לאורך כל הדרך.
טקס חנוכת האנדרטה, ששילב בין זיכרון לאומי למסר אוניברסלי של תקווה, ייזכר כנקודת ציון מרגשת במסע ההנצחה של יהדות אתיופיה – וכאות סולידריות עם ישראל בעת מבחן.
