שנת 1982 זכורה בעולם כמונדיאל בו זכתה נבחרת איטליה אך בישראל מדובר בשנת מלחמת שלום הגליל או כפי שזוכרים אותה חובבי הספורט:”המונדיאל של המלחמה” 40 שנה אחרי, חזרנו לסיפורים של מי שלחמו, כבשו דאגו להתעדכן במונדיאל.
“מונדיאל 82 בספרד היה הראשון שלי, היינו אמורים לטוס ביום ראשון למדריד ובשבת בערב קיבלתי צו 8 לקראת מלחמה בלבנון” משחזר שדר הספורט אורי לוי, “באתי למפקדה ברמלה- במקום מזוודה, קיטבג. במקום מיקרופון נשק אישי.
האמת ,היה מדכא למדי. היינו בדרך לשבי ציון לקראת נחיתה מצפון לצור לסגור דרכי מילוט של מחבלים צפונה. ואז,קצת לפני העליה לנחתות, – פגש אותי הקחצ״ר מפקד המבצע, עמוס ירון ‘מה אתה עושה כאן’ הוא שואל, אתה לא צריך להיות במונדיאל בספרד? ובאופן די מדהים מחליט לשחרר אותי מהמילואים.
עד היום לא ברור לי למה” נזכר לוי, “הוא אמר לי ‘אתה עוד תספיק להילחם’, ונתן לי צו שחרור חריג וחתום על ידו זה נשמה של חובב כדורגל. חזרתי הביתה ולמחרת בשדה תעופה ריק מאדם פגשתי את יוסי מזרחי וטסנו לספרד, 30 ימי המונדיאל היו מלאי דאגה לחברי בלבנון, לאחי שנלחם נגד הסורים, ובכלל למדינה שהיתה במלחמה. כשחזרתי מייד גויסתי מחדש, הספקתי לשרת שלושה חודשי מילואים קשים ומורכבים. בקיץ אחד הייתי גם במדריד וברצלונה וגם בביירות”.
שמעון סויסה ראש מועצת חצור הגלילית נזכר: “הייתי חייל צעיר, שירתתי בגדוד 890 בצנחנים והפעילות שלנו התרכזה בציר החוף, כבשנו את הציר עד ביירות כולל ביירות. כל חיי שיחקתי ואהבתי ספורט אבל המלחמה הייתה קשה ואינטנסיבית, נלחמנו על הבית והמדינה שלנו. הכדורגל זז הצידה ברגעים מורכבים מסוג זה”. אגב, תת אלוף עמוס ירון ששחרר את לוי לשדר את המונדיאל פיקד על האוגדה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות ב 1983 החליט הרמטכ”ל, משה לוי, למנותו לראש אכ”א, אך שר הביטחון משה ארנס לא הסכים לכך. פגישה של ירון עם ראש הממשלה, מנחם בגין, יישרה את ההדורים וירון זכה במינוי.
כל שופט חולם על הרגע בו יזכה לעלות על המגרש באירוע השיא של הכדורגל העולמי, גדול שופטי הכדורגל הבינלאומיים שלנו בכל הזמנים, אברהם קליין אף זכה לעשות זאת כשליבו במזרח והוא בלב ספרד: “ימים אחדים לפני תחילתו המונדיאל, תכננתי לארוז את המזוודות, לבטל את השתתפותו ולחזור ארצה. בני עמית, לוחם בהנדסה קרבית נלחם בתוך דאמור ובמשך ימים ארוכים לא קיבלנו ממנו אות חיים. הראש שלי היה בדאמור, רק עם עמית בני בלבנון. לא היה לי ראש לשיפוט בכלל”, מספר קליין. “כל הזמן רק חיפשתי טלפון כדי להתקשר הביתה ולשאול אם הגיע מעמית סימן חיים. אני זוכר שחשבון הטלפון שלי הגיע לשמיים”.
לאור המורכבות, הודיע קליין שהניה מועמד לשפוט את הגמר כי איינו יכול לעשות זאת: “הראש במקום אחד – בלבנון” אמר לממונים אך ב 13.6 רגע לפני תחילת המשחקים הגיע הטלפון מהארץ והבשורה כי עמית בסדר ומאחל בהצלחה לאביו שזכה לשפוט את המשחק שנחשב לטוב ביותר במונדיאל 82 בין איטליה לברזיל (2-3 לאיטלקים) והיה קוון בגמר המונדיאל בין איטליה לגרמניה. “אחת המחמאות הכי גדולות שקיבלתי עד היום היתה מפלה. הוא כתוב הקדשה באחד הספרים שלי ואמר לי: אתה היחיד בעולם שהסכמתי לעשות את זה עבורו, כי אני זוכר איך שמרת עלינו ועל הבריאות שלנו כששפטת אותנו” משחזר.
יותם יקיר, ששהה במלחמת שלום הגליל ככתב צעיר בגל”צ וכיום משמש כמנכ”ל מוזיאוני חיפה משחזר: “באותם ימים הייתי כתב צעיר של גלצ שמצא עצמו במלחמה בלבנון בגזרה המזרחית, ניסיתי לראות את המונדיאל באופן מאולתר ולרוב לא הצלחתי, את הגמר הצלחתי לראות בטלוויזיה מקרטעת ומתנתקת. מאוד העסיק אותי המונדיאל וגם את הלוחמים שתמיד שאלו אם יש תוצאות ועדכונים, המונדיאל היה נוכח מאוד גם בשעת המלחמה, היה עניין גדול והיינו צריכים להתעסק בדברים אחרים, זה קונפליקט גדול. בחשיבה משותפת עם שגרירות איטליה והמכון לתרבות איטלקית עלה הרעיון, מעורר השתהות לראות את העניין באירוע המיוחד והחד פעמי שמשלב בין מונדיאל בלתי נשכח עם קיץ ישראלי בלתי נשכח”.
עמי כברי לחם באותם ימים בלבנון בגדוד תותחנים על ציר החוף: “תקופת המונדיאל בשכונה שלי היתה חגיגה מדהימה. לא החמצנו דקה אחת, ראינו את כל המשחקים ששודרו. כשהחלה המלחמה בלבנון היה לי ברור שאכלתי אותה. אני כבר לא אראה כדורגל במונדיאל בספרד. יום אחד כשהיינו על החוף בסמוך לדאמור, הופיע רכב ופרק סוג של בידורית כזו, מחוברת לגנרטור. במאמץ רב הטלוויזיה הואילה בטובה להידלק ואחרי שכבר ייצבו איכשהו את התמונה – צפיתי במשחק. זה היה נורא. האהבה הגדולה של חיי, בשחור לבן מרצד – עם קריינות ביוונית. החזקתי מעמד 4 דקות בדיוק והסתלקתי בחזרה לצוות שלי. ארבע הדקות האלה הן כל מה שראיתי ממונדיאל 82”.
כאמור, לציון 40 שנים למונדיאל של המלחמה יתקיים ארוע מיוחד ב-7 ביולי במוזיאון העיר חיפה אירוע מיוחד בשיתוף שגרירות איטליה בישראל ומכון התרבות האיטלקי בחיפה במעמד כוכב המונדיאל ההוא- אנטוניו קבריני, השופט קליין, אורי לוי, נדב יעקובי שלחם גם כן באותם ימים בלבנון, יורם ארבל ואנשי ספורט נוספים.
