מקומונט חיפה והקריות

53% מתושבי הצפון מאמינים שלא יהיו מסוגלים לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם

מנתונים ארציים עולה כי קרוב למחצית מהישראלים מאמינים כי לא יוכלו לממן את הלימודים של ילדיהם ויחד עם זאת למעלה מ-60% מהישראלים מאמינים שתואר אקדמי הוא המפתח לקריירה מצליחה.

סקר חדש שנערך על ידי קרן אייסף לחינוך מגלה כי 53% מתושבי הצפון מאמינים שהם לא יהיו מסוגלים לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם. זאת, לעומת 64% מתושבי השרון, 44% מתושבי המרכז, 50% מתושבי איזור ירושלים ו-44% מתושבי הדרום.

מנתונים ארציים עולה כי קרוב למחצית מהישראלים (48%) מאמינים כי לא יוכלו לממן את הלימודים של ילדיהם ויחד עם זאת למעלה מ-60% מהישראלים מאמינים שתואר אקדמי הוא המפתח לקריירה מצליחה.

נתונים אלה ואחרים עולים מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בתחילת שנת הלימודים האקדמאית, עבור קרן אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך. הסקר בדק את עמדות הציבור ביחס ליכולת לממן לימודים אקדמיים לילדים וביחס לחשיבותו של תואר אקדמי בהצלחה עתידית בקריירה. הסקר כלל מדגם מייצג של 500 גברים ונשים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

מהסקר עולה כי המקצוע המבוקש ביותר בקרב ההורים עבור ילדיהם הוא מחשבים – 28%  מההורים שהשיבו לשאלה מעדיפים מקצוע זה. אחריו הנדסה עם 18%, כלומר 46% מההורים מעדיפים שהילדים יפנו ללימוד מקצועות ההייטק. רפואה רק במקום השלישי עם 16.5%, אחריו כלכלה ומנהל עסקים 16% ומשפטים רק במקום החמישי עם 5%.

הנתונים העולים מהסקר שערכנו, יחד עם נתוני מחקר ה־OECD  לפיהם הסיכוי של בן להורים לא אקדמאים לרכוש השכלה אקדמית קטן פי 7 מזה של בן להורים בעלי השכלה גבוהה, צריכים להדאיג את כולנו”. אומר תומר סמרקנדי, מנכ”ל קרן אייסף לחינוך. “בעוד שרוב מוחלט של המשיבים מודע לחשיבות התואר האקדמי כמפתח להצלחה עתידית קרוב למחצית מהמשיבים מעידים שלא יוכלו לממן לילדיהם לימודים אקדמיים. נתון זה מצטרף לעובדה כי רמת המוביליות בהשכלה בישראל ירדה ב־22% בתוך 30 שנה! כלומר, במקום לצעוד קדימה אנו הולכים אחורה ובמקום שצעירים המגיעים מהפריפריה וממקומות של העדר הזדמנויות יהיו משכילים יותר מדור ההורים, יתרמו יותר למשק ולכלכלה הישראלית יתקדמו אישית ויהיו חלק מצמצום הפערים בחברה, אנו רואים תהליך הפוך.”

צילום: pixaxabay

“אין ספק כי אחוז גדול מהצעירים, שאינו פונה ללימודים גבוהים, עושה זאת מטעמים כלכליים ולא ניתן להתעלם מהקשיים הכספיים בהם נמצאות משפחות מהעשירונים הנמוכים – הנתונים מלמדים כי משפחות בעשירונים העליונים בישראל מוציאות על חינוך ותרבות פי 3 מהעשירונים התחתונים וכי לצעירים מישובים חזקים כלכלית פי 2 סיכוי להגיע לאקדמיה לעומת צעירים מישובים חלשים כלכלית. הצורך הראשוני והמידי של צעיר המסיים שרות צבאי או אזרחי המגיע מקושי כלכלי הוא לצאת לשוק התעסוקה ולסייע בפרנסת הבית, ללא תוכנית תמיכה והתערבות המספקת סיוע כלכלי, הכוונה ותמיכה, יהיה קשה מאוד לשנות דפוס זה.”

עוד מציין תומר: “זוהי גם קריאת השכמה לשר החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה, אשר למרות הקצאת מיליוני שקלים לטובת שילוב “אוכלוסיות ייחודיות” הסובלות מתת־ ייצוג במערכת ההשכלה הגבוהה כגון חרדים, בדואים ובני העדה האתיופית, עדיין לא השכילה לתת מענה לקבוצה גדולה בחברה הישראלית הסובלת אף היא מתת־ ייצוג באקדמיה והיא קבוצת המזרחים יוצאי אסיה וצפון אפריקה, אותה קבוצה שחלק מעדיפים לכנותה “פריפריה חברתית וגיאוגרפית”. אם אנו רוצים לחיות בחברה הנותנת תקווה ומאמינה בחזון שמי שטוב ורוצה להצליח יכול, חובה על מדינת ישראל לתמוך באותם צעירים המגיעים מנקודת פתיחה נמוכה יותר ולתת להם סיכוי שווה להתמודד ולהצליח.”

אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך הוקמה בשנת 1977 ע”י אדמונד ספרא ז”ל, רעייתו לילי ספרא ונינה ווינר. מטרת הקרן לקדם ולפתח מצוינות חברתית-אקדמית בקרב צעירים מבטיחים מהפריפריה – הגיאוגרפית, הכלכלית והחברתית –וצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות השכלה גבוהה. אייסף היא הגוף היחיד בארץ שמקדם צעירים באקדמיה מתואר ראשון ועד לפוסט דוקטורט במיטב המוסדות האקדמיים בארץ ובחו”ל. זאת היא עושה באמצעות הענקת מאות מלגות בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה ודרך יצירת שכבת מנהיגות חברתית-אקדמית ממנה צמחו אישים מובילים כגון : פרופ’ רוני גמזו מנהל ביה”ח איכילוב, פרופ’ יפעת ביטון, הסופר והפובליציסט דניאל בן סימון, פרופ’ יהודה חדד, נשיא מכללת סמי שמעון בנגב ובכירים רבים נוספים באקדמיה, בעולם הרפואה, המשפט ובמגזר הציבורי והפרטי. הסטודנטים של אייסף לומדים ועובדים עם הקהילה המקומית במקום בו הם לומדים ומשמשים כמודלים לחיקוי עבור הצעירים עמם הם פועלים. מאז הקמתה, מבטאת אייסף את החזון למצוינות ולצמצום פערים בין פריפריה למרכז בישראל, דרך חינוך והשכלה גבוהה.